A three-part wooden relief of a machine that produces self-sufficient babies.
A wooden relief composed of three parts, each of which can exist independently. The image is constructed so that each part affects the others, yet can also detach from them.
The relief depicts a kind of machine made of ventilator tubes, blowers, lamps, and infants. It is not a futuristic machine in a direct sense, but rather pre-technological, almost archaic, capable of producing completely self-sufficient infants. The colors are childlike and simple, reminiscent of children’s toys, yet the surfaces are stained, dirty, and bear traces of collapse or disaster.
The machine replaces the parents in the process of producing and raising the infants, providing them with light and oxygen that allow for independent, calm existence. This is a world in which the machine functions as a substitute family, and the independence it provides does not restrict but rather enables new life and survival. This independence is eventually functional, but the serenity visible on the infants’ faces also points to emotional survival and detachment from the need for a care-giving parent.
The title of the work, Relief, carries a double meaning: a relief, in reference to the sculptural and visual dimension, and relief, as in release from a dependent human bond – the ability to exist independently. The title frames the post-apocalyptic world, lacking warm human connection, not as a punishment or limitation, but as a space of liberation and calm.
תבליט המורכב משלושה חלקים המציג מכונה המייצרת תינוקות אוטרקים שמספקים את צרכיהם לעצמם.
תבליט עץ המורכב משלושה חלקים, כל חלק מתקיים גם באופן עצמאי. הדימוי בנוי כך שכל חלק משפיע על האחרים, אבל יכול גם להתנתק מהם.
התבליט מציג מעין מכונה המורכבת מצינורות הנשמה, מפוחים, פנסים ותינוקות. אין זו מכונה עתידנית במובן הישיר, אלא פרה-טכנולוגית, כמעט ארכאית, המסוגלת לייצר תינוקות בלתי תלויים לחלוטין (self sufficient). הצבעוניות ילדותית ופשוטה, מזכירה צעצועי ילדים, אך פני השטח מוכתמים, מלוכלכים ונושאים עקבות של קריסה או אסון. המכונה מחליפה את ההורים בתהליך הייצור והגידול של התינוקות, ומספקת להם אור וחמצן המאפשרים קיום עצמאי, שלו ורגוע. זהו עולם שבו המכונה מתפקדת כמשפחה חלופית, והעצמאות שהיא מעניקה אינה חוסמת אלא דווקא מאפשרת חיים חדשים והישרדות. העצמאות הזו היא אמנם פונקציונלית, אך השלווה הנסוכה על פני התינוקות מצביעה גם על הישרדות רגשית ועל התנתקות מהצורך בהורה מטפל.
שם היצירה, Relief, נושא כפל משמעות: תבליט, בהתייחסות לממד הפיסולי והחזותי, והקלה, כהשתחררות מקשר אנושי תלותי, כיכולת להתקיים באופן בלתי תלוי. השם ממקם את העולם הפוסט-אפוקליפטי חסר הקשר האנושי החם לא כגזירה או מגבלה, אלא כמרחב של שחרור ושקט.
